חסימת קולטני IL-6 באמצעות tocilizumab היוותה התקדמות משמעותית בטיפול בחולי Giant cell arteritisי(GCA), דלקת עורקים של תאים ענקיים. אולם, ההשפעה של טוסיליזומאב על נגעים וסקולריים ב-GCA אינה ברורה, מאחר שתוצאות מחקרים הדמייתיים הצביעו על ממצאים סותרים. יתרה מכך, ביטוי ותפקוד קולטני IL-6 בתהליך האימונו-פתולוגי של GCA לא נבדקו קודם לכן.
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases החוקרים סקרו מחקר שבו בדקו את ביטוי קולטני IL-6 בעורקים של חולי GCA בהשוואה לעורקי ביקורת והעריכו את השפעת טוסיליזומאב על העורקים הטמפורליים ואאורטה מתורמים עם GCA בתרביות ex-vivo.
המחקר התבסס על גישה מבוססת-השערה של ביטוי מולקולרי ייעודי וכלל שימוש בתרביות ex-vivo, תגובת PCR כמותית בזמן אמת, אימונופלואורסנציה, כימוטקסיס ובדיקות נוספות.
תוצאי המחקר הראו כי קולטן IL-6 נמצא מבוטא באופן מוגבר ברקמות GCA לעומת רקמות הביקורת. טוסיליזומאב הפחית את ביטויו וזרחונו של STAT3 והוריד מולקולות התלויות בו כמו SOCS3,יCCL-2,יICAM-1 בעורקים ובתאי דם חד-גרעיניים היקפיים (PBMCs) של המטופלים. תוצא זה נמצא גם בעורקים טמפורליים וגם ברקמת אאורטה.
באופן עקבי, טוסיליזומאב הפחית את הנטייה של PBMCs להיצמד לתאי שריר חלק של כלי הדם ולתאי אנדותל ורידי טבורי אנושי (HUVECs), וכן הפחית כימוטקסיס כלפי תרביות של עורקי GCA שטופלו בתרופה.
בחלק מהדגימות, טוסיליזומאב דווקא הגביר את זרחון STAT1 ואת הביטוי של כימוקינים התלויים בו כמו CXCL9,יCXCL10.
החוקרים סיכמו כי לטוסיליזומאב השפעה משמעותית על נגעים וסקולריים ב-GCA, בכך שהוא מפחית (אך אינו מבטל לחלוטין) מולקולות מפתח המעורבות בגיוס PBMCs. נראה כי במחצית מהמטופלים מופעלים מסלולים דלקתיים חלופיים כתופעת ״בריחה״ מהטיפול, נתון המצריך מחקר נוסף.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות