מאז שנת 2013 נצפו מגמות מעורבות בגורמים התנהגותיים המגבירים את הסיכון למחלות מין בקרב נערות ונשים צעירות (למשל, ירידה במספר בני הזוג המיניים אך גם ירידה בשימוש בקונדום).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לבחון את השכיחות של כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) במדגם ארצי של נערות ונשים צעירות, תוך התמקדות בפערים בין-גזעיים, בהתחשב במגמות אלו.
באמצעות נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2011 עד מרץ 2020, החוקרים חישבו את שיעורי השכיחות הגולמיים והמתוקננים של תוצאה חיובית של בדיקת שתן לכלמידיה בקרב נשים עם ניסיון מיני מקבוצות אתניות שונות: שחורות שאינן היספניות, היספניות, אחרות שאינן היספניות ולבנות שאינן היספניות. האחוזים סווגו לפי גזע/ מוצא אתני וכל קבוצה הושוותה לממוצע של יתר הקבוצות (לדוגמה, שחורות לעומת היספניות, אחרות ולבנות). התקנון כלל גיל, כיסוי ביטוחי, מספר בני זוג מיניים ושימוש בקונדום בשנה החולפת.
לפי תוצאות המחקר, שיעור השכיחות הכולל של כלמידיה עמד על 5.8% (רווח בר-סמך 95%: 4.5%-7.3%). השכיחות היתה גבוהה יותר בקרב נשים שחורות (11.7%; רווח בר-סמך 95%: 8.7%-15.2%) ונמוכה יותר בקרב נשים לבנות (לעומת שחורות, היספניות ואחרות שאינן היספניות) (3.2%; רווח בר-סמך 95%: 1.7%-5.5%).
כמו כן, בהשוואה לממוצע השכיחות של כלמידיה בקרב נשים היספניות, אחרות שאינן היספניות ולבנות, לנשים שחורות היתה שכיחות מתוקננת גבוהה יותר (2.48, רווח בר-סמך 95%: 1.63-3.75).
החוקרים מסכמים כי ברמה הארצית, השכיחות של כלמידיה בקרב נערות ונשים צעירות שחורות היתה גבוהה פי 2.5 בהשוואה לממוצע השכיחות בקרב נשים היספניות, אחרות שאינן היספניות ולבנות. שילוב גורמי סיכון התנהגותיים למחלות מין לא הפחית את הפער. מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בגורמים ברמת רשתות מיניות לצורך הבנת הפערים הקיימים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות