במחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי, החוקרים בחנו את ההבדלים בתוצאי השרידות בקרב מטופלים עם קרצינומה עורית מקומית מתקדמת של האוזן החיצונית (locally advanced cutaneous carcinoma of the external ear), אשר טופלו בניתוח (עם או בלי טיפול משלים) לעומת מטופלים שטופלו באימונותרפיה סמיפלימאב (cemiplimab). זאת, על רקע ראיות מתגבשות לכך שאימונותרפיה מהווה אסטרטגיה טיפולית מבטיחה בשלבים מתקדמים של מחלה זו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Surgical Oncology, החוקרים שאפו להשוות בין תוצאי השרידות של מטופלים שעברו ניתוח לבין אלה שטופלו בסמיפלימאב. בנוסף, נבדקה השפעת גורמים שונים על תוצאי הניתוח ובהם טיפול משלים, שלב המחלה ומצב השוליים לאחר הכריתה.
החוקרים איתרו 77 מטופלים שטופלו בין השנים 2015 ל-2023. מתוכם, חלק עברו ניתוח (עם או ללא טיפול משלים), ואחרים טופלו בסמיפלימאב.
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול אימונותרפי העניק יתרון בשרידות הספציפית למחלה: שיעורי השרידות עמדו על יחס סיכונים של 0.09 לאחר 24 חודשים (P=0.02) ועל 0.11 לאחר 60 חודשים (P=0.04) בהשוואה לניתוח. השרידות המוערכת לחמש שנים עמדה על 80% בקבוצת האימונותרפיה לעומת 55.9% בקבוצת הניתוח (log-rank=0.03).
מנגד, ניתוח הדגים מגמה לטובת שרידות ללא מחלה בהשוואה לסמיפלימאב (יחס סיכונים 0.58; P=0.08), עם חציון של 25.6 חודשים לעומת 14.2 חודשים, בהתאמה. מטופלים עם מחלה בשלב IV הראו תוצאי שרידות גרועים יותר בהשוואה לשלב III, ללא תלות בגישת הטיפול.
הוספת טיפול משלים בקבוצת הניתוח שיפרה את חציון השרידות הספציפית למחלה מ-12 חודשים ל-40 חודשים בקרב חולים בשלב IV. לעומת זאת, טיפול קרינתי משלים לא שיפר באופן מובהק את תוצאי השרידות כאשר השוליים לאחר הכריתה היו נקיים (P=0.36).
החוקרים סיכמו כי קרצינומה עורית של האוזן החיצונית היא מחלה נדירה הפוגעת בעיקר במבוגרים, ועדיין מלווה בשיעור גבוה של סיבוכים. אסטרטגיות טיפול חדשות, ובראשן אימונותרפיה, עשויות להוות חלופה לניתוח ולסלול את הדרך לעדכון עתידי של קווי הטיפול במחלה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות