לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את התקדמות הבצקת המוחית לאחר תרומבקטומיה אנדווסקולרית (endovascular thrombectomy - EVT) באוטמים גדולים ואת הקשר בינה לבין תוצאים תפקודיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזה משנית למחקר ה-Endovascular Therapy in Acute Anterior Circulation Large Vessel Occlusive Patients with a Large Infarct Core שנערך בחולים עם ליבות איסכמיות גדולות שחולקו באופן אקראי לקבלת טיפול EVT או טיפול רפואי בלבד (medical management - MM). חולים שעברו מעקב הדמיה תוך שבעה ימים לאחר הרנדומיזציה היו מעורבים.
התוצא העיקרי היה הזזה בקו האמצע (midline shift - MLS). אנליזת תיווך בוצעה כאשר EVT הוגדר כמשתנה בלתי תלוי, MLS כמתווך, וציוני סולם Rankin המתוקננים לאחר 90 יום שימשו כתוצא סיום. אנליזה נוספת נערכה בנוגע להתקדמות צריכת המים (ΔNWU).
תוצאות המחקר הדגימו שמתוך 434 חולים, הגיל החציוני היה 66.0 שנים (סטיית תקן 9.9), כאשר 61.3% (266) היו גברים. EVT נקשר לעלייה מוקדמת ב-MLS 24 (±12) שעות לאחר הרנדומיזציה (ממוצע 3.0 [4.2] לעומת 2.4 [3.6] מ"מ; p = 0.03) בהשוואה לקבוצת MM, דבר שתיווך חלקית תוצאים תפקודיים ירודים יותר לאחר EVT (יחס תיווך, -25%; רווח בר-סמך 95%, -46.54 עד -4.10), אך לא שלל את היעילות הכוללת של תרומבקטומיה. התקדמות NWU נותרה איטית יותר לאחר EVT לאורך 7 ימים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם MLS.
החוקרים הסיקו כי בחולים עם ליבות אוטם גדולות, EVT נקשר לעלייה מוקדמת באפקט מסה בהשוואה ל-MM, דבר שעלול לתווך תוצאים תפקודיים ירודים יותר. למרות היתרונות הכלליים הברורים של טרומבקטומיה, ניבוי מדויק והתערבויות יעילות נגד בצקת עבור אפקט מסה מוקדם לאחר EVT עשויים לשפר עוד יותר את התוצאים. הקשר המורכב בין NWU לבין התקדמות בצקת מוחית מצדיק מחקר נוסף.
מקור:
תגובות אחרונות