הספרות האורתופדית מכילה מידע מוגבל לגבי שיעור הסיבוכים סביב תקופת הניתוח לאחר ניתוח קשירת גוף החוליות (vertebral body tethering), הנעשה לטיפול בעקמת אידיופתית של גיל ההתבגרות. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Bone and Joint Journal, חוקרים ביקשו להעריך את שיעור הסיבוכים ולזהות את הגורמים המנבאים להופעתם.
עוד בעניין דומה
מחקר פרוספקטיבי וחד-מרכזי זה כלל את כל המטופלים שעברו ניתוח קשירה של גוף החוליות בין פברואר 2019 לאוקטובר 2024. נכללו 60 מטופלים (51 נשים ו-9 גברים) עם 79 עקומות שקובעו בניתוח.
התוצאים העיקריים היו שיעורי סיבוכים סביב תקופת הניתוח שלא היו קשורים ישירות לשתל. הסיבוכים הכלליים כללו: בעיות בפצע הניתוחי (הפרשה, זיהום, אודם), תפקוד לקוי של המעי, כאב או תחושת נימול בירך, כאבים בירך, בגב ובכתף וחולשה בכיפוף הירך.
הסיבוכים הריאתיים כללו חזה אוויר (pneumothorax), תמט ריאה (atelectasis), תפליט פלאורלי, הצטברות נוזל לימפתי בבית החזה (chylothorax), והרמת סרעפת חד-צדדית. נבדקו גם סיבוכים נוספים: פרפורציה פריטוניאלית, אמפיזמה ניתוחית, תסמונת העורק המזנטרי העליון (superior mesenteric artery syndrome) והתרופפות ברגים.
התוצאים המשניים היו הבדלים בשיעור הסיבוכים לפי סוג הניתוח, גישה ניתוחית וסוג השתל. בנוסף, הקשרים בין גורמים טרום-ניתוחיים ותוך-ניתוחיים לבין סיבוכים נבחנו באמצעות אנליזת מתאמים ורגרסיה לוגיסטית.
לפי תוצאות המחקר, 29 ניתוחים (36.7%) היו קשורים לסיבוך ריאתי אחד לפחות. שיעור הופעת חזה אוויר, תמט, תפליט פלאורלי, הצטברות נוזל לימפתי בבית החזה והרמת סרעפת היה 30.4%, 12.7%, 12.7%, 3.8% ו-3.8%, בהתאמה.
כמו כן, מספר גבוה יותר של חוליות שטופלו ניתוחית היה קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לחזה אוויר (יחס סיכויים 2.58; רווח בר-סמך 95%: 1.27-3.51; p = 0.004) ולתפליט פלאורלי (יחס סיכויים 2.95; רווח בר-סמך 95%: 1.21-7.22; p = 0.019) לאחר הניתוח.
ביצוע ניתוח קשירה בעמוד השדרה החזי (יחס סיכויים 11.01; רווח בר-סמך 95%: 1.67-72.7; p = 0.012) וכן שיעור גבוה של תיקון העקמת (יחס סיכויים 1.06; רווח בר סמך 95%: 1.01-1.12;p = 0.042) נמצאו כמנבאים מובהקים להופעת תמט ריאה לאחר הניתוח.
החוקרים מסכמים כי שיעור הסיבוכים סביב תקופת הניתוח במחקר זה היה גבוה מזה שדווח בעבר, כאשר חזה אוויר היה הסיבוך הריאתי השכיח ביותר. ניתוחי קשירה בעמוד שדרה החזי לוו ביותר סיבוכים ריאתיים באופן מובהק.
לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין הגישה הניתוחית או סוג השתל לבין שיעור הסיבוכים.
מספר גבוה של חוליות שטופלו, שיעור גבוה של תיקון וניתוח שכלל את עמוד השדרה החזי היו גורמים מנבאים מובהקים לסיבוכים ריאתיים.
מקור:
תגובות אחרונות