במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Endocrinology, החוקרים ביקשו לקבוע אם טיפול בהיפרתירואידיזם תת קליני יכול להפחית את השכיחות של פרפור פרוזדורים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 360 חולים (מתוך 2,169 חולים שנבדקו) עם היפרתירואידיזם ביוכימי תת קליני מעל 18 שנים, שאובחנו בין השנים 2000 עד 2021. מתוכם, 131 טופלו ו-229 נותרו ללא טיפול. מטופלים אלה היו במעקב ממוצע של 4.27 שנים. קריטריוני הכללה כללו חולים ללא היסטוריה של פרפור פרוזדורים, חולים עם היפותירואידיזם, עם סרטן בלוטת התריס, עם מחלת היפופיזה או הריון.
התוצא העיקרי היה אירוע של פרפור פרוזדורים. תוצאים משניים היו אק"ג ומאפיינים אקו-קרדיוגרפיים הקשורים לפרפור פרוזדורים.
מתוצאות המחקר עולה כי פרפור פרוזדורים הופיע בארבעה (3.1%) מהחולים המטופלים בהשוואה ל-15 (6.6%) מהחולים שלא טופלו, עם שיעורי היארעות שנתית של 0.8% ו-1.4% בהתאמה (p=0.31).
יחס הסיכון עבור פרפור פרוזדורים בחולים שטופלו היה 0.60 (רווח בר סמך 95%, 0.19-1.92, p = 0.39).
מאחר שחלק מהמקרים של פרפור פרוזדורים התרחשו כמעט במקביל לתחילת הטיפול בהיפרתירואידיזם תת קליני נערך ניתוח רגישות. ניתוח זה הקצה מחדש שני חולים שאובחנו עם פרפור פרוזדורים בתוך 30 יום מתחילת הטיפול לקבוצה שלא טופלה. בניתוח זה, שיעורי היארעות פרפור פרוזדורים היה 0.4% בשנה בקבוצה המטופלת לעומת 1.8% בקבוצה הלא מטופלת (p = 0.02), ויחס סיכון של 0.25 (0.06-1.13; p = 0.0). לא היו הבדלים בין הקבוצות באק"ג או במאפיינים אקו-קרדיוגרפיים.
החוקרים סיכמו כי קיימת מגמה לשכיחות נמוכה יותר של פרפור פרוזדורים בחולים עם היפרתירואידיזם תת קליני המקבלים טיפול. ממצא זה מצביע על היתרונות הפוטנציאליים של טיפול בהיפרתירואידיזם תת קליני כדי למנוע פרפור פרוזדורים ומצדיק מחקר נוספים בקנה מידה גדול יותר.
מקור:
תגובות אחרונות