למרות שקיים קשר מבוסס בין שינה וכאב, לא ברור עד כמה מקצבי מנוחה-פעילות צירקדיים (Circadian rest-activity rhythms) תורמים באופן ייחודי לשונות ברמות הכאב מעבר למה שמוסבר על ידי שינה בלבד. בנוסף, לא ידוע אם קיימת אינטראקציה בין מאפייני השינה לבין המקצבים הצירקדיים בהשפעתם על חומרת הכאב היומית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pain, חוקרים ניתחו נתונים מ-140 נשים עם הפרעות במפרק הלסת (temporomandibular disorders) ותסמיני אינסומניה. במשך תקופה של 14 ימים, המשתתפות ענדו מכשיר אקטיגרף על שורש כף היד ומילאו יומנים יומיים על רמות כאב.
מאפייני השינה נמדדו לפי זמן השינה הכולל ומשך הערות לאחר הירדמות, ומקצבי מנוחה-פעילות צירקדיים הוערכו באמצעות מדדי משרעת יחסית (Relative Amplitude, סמן לחוזק המקצב) ושונות תוך יומית (Intradaily Variability, משקפת פירוק של המקצב).
מודל ליניארי של השפעות מעורבות הראה כי גם משך השינה הכולל (b = −0.11, P = 0.006) וגם משך הערות לאחר ההירדמות (b = 0.18, P = 0.006) בלילה הקודם, יחד עם משרעת יחסית ב-24 השעות האחרונות (b = -2.56, P = 0.001), ניבאו את חומרת הכאב ביום שלמחרת.
כמו כן, מבין ארבע האינטראקציות שנבדקו, שתיים נמצאו מובהקות: שונות תוך-יומית (b = 1.52, P = 0.034) ומשרעת יחסית (b = -1.52, P = 0.003) השפיעו על הקשר בין משך הערות לאחר ההירדמות לבין חומרת הכאב ביום המחרת.
בימים שהתאפיינו במקצב חלש יותר (משרעת יחסית נמוכה) או מקוטע יותר (שונות תוך יומית גבוהה), הקשר החיובי בין משך ערות ארוך בלילה לבין חומרת כאב גבוהה ביום שלמחרת היה חזק יותר.
החוקרים מסכמים כי קיימת השפעה הדדית מורכבת בין איכות השינה, מקצבים צירקדיים וחומרת הכאב. למרות שמדובר בממצאים ראשוניים, הם מדגישים את החשיבות של התערבויות המשלבות שיפור איכות שינה והסדרת מקצבים צירקדיים ככלי טיפולי בניהול כאב כרוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות